מזמין הפרויקט הוא יקב צעיר אך מוכר בטיבו, שביקש שעיצוב הבניין יהווה תו היכר - כלי שיווקי למותג החדש. הבניין מתפקד הן כמפעל פעיל לייצור יין והן כמרכז מבקרים החושף באמצעות מסלול סיור את תהליך ייצורו - החל בכרמים הנטועים בשטחי אדמה צמודים ליקב, המשך בטיילת שממנה נשקפים היקב והנוף המקיף אותו, עבור ביקב עצמו (סיור הכולל מבט לחדר החביות המשמש ליישון), וכלה במפרסת שבה ניתן ליהנות מטעימת יין ומביקור בחנות שבה מצויים פריטים שונים הקשורים לנושא היין.

כשרות היקב היוותה אתגר תכנוני בפני עצמו משום שעל פי חוקי הכשרות, הנגיעה ביין אסורה לחילוניים מתחילת ייצורו ועד בקבוקו ההרמטי. האיסור דרש הפרדה תכנונית מוחלטת בין המבקרים לבין היין עצמו בתהליך ייצורו. תכנית הבניין, אם כן, מבוססת על שני צירי תנועה: מסלול אחד עבור היין ומסלול שני עבור המבקרים. גם החומרים ששימשו לבנייתו מבטאים את ההפרדה - חיפוי קורות עץ אלון במסלול המבקרים לעומת שימוש באלומיניום באזור המפעל.

אתגר תכנוני נוסף היה לוח הזמנים הקצר - המפעל החל בייצור היין עוד בטרם סיום בניית הבניין. כך נדרשנו להמשיך בתכנון ובנייה בד בבד עם פעילות המפעל.